Étude 1 sur 5 · Pourquoi et comment Luc a-t-il écrit son Évangile ?

  1. לימוד 1: מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?
  2. לימוד 2: מבוא
  3. Étude 3 : Les Actes des Apôtres
  4. Étude 4 : La comparution d’Etienne devant le Sanhédrin
  5. Étude 5 : Le discours d’Etienne devant le Sanhédrin

חיי ישוע עד גיל 12

  • מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?

    מאמר זה מפרט את הסיבות ואת השיטה שבה נקט לוקאס בכתיבת הבשורה שלו, ומדגיש את גישתו הקפדנית וההיסטורית באיסוף סיפורים אמינים על חייו של ישו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
    קרא עוד
  • כהשלמה
    • ANN001 הבשורה על פי לוקס

      הבשורה על פי לוקס יוצרת עם מעשי השליחים יצירה דו־כרכית המוקדשת למקורות הנצרות. לוקס לא היה עד…

הסתירות

  • מבוא

    המאמר בוחן את הסתירות הנתפסות בבשורות, וטוען שהן משקפות את עומקה של ההתגלות המקראית ולא טעויות. למרות הפערים הנראים לעין, הבשורות נתפסות כסיפורים אמיתיים ועקביים, המובטחים בהשראה אלוהית. האתרים המפיצים סתירות זוכים לביקורת על חוסר ניתוח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • מעשי השליחים

    מבוא לסדרת לימודים על מעשי השליחים, המשכה הטבעי של בשורת לוקס. המאמר מציג את הגישה ההיסטורית־תאולוגית שנקטנו: הצבת האירועים בהקשרם, השוואה לאגרות פאולוס וקביעת כרונולוגיה. שתי הדמויות המרכזיות, פטרוס ופאולוס, יעצבו את מבנה הלימוד. המטרה היא לשחזר את לידתה ואת התפשטותה של הכנסייה מירושלים ועד העולם הים־תיכוני, בפעולת רוח הקודש.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.16-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
    קרא עוד
  • עמידת סטפנוס לפני הסנהדרין

    התייצבותו של סטפנוס לפני הסנהדרין (מעשי השליחים 6.12-15), בסביבות השנים 34-35 לספירה, ביוזמת מתנגדים מתייוונים מבית הכנסת של בני החורין. בהיותם בלתי מסוגלים להפריך את חכמתו, הם פונים לעדי שקר. ההאשמות נוגעות למקדש ולתורה, ומזכירות את משפט ישוע. כך לוקס משרטט מקבילה מכוונת בין הרב לתלמידו.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.27-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃
    קרא עוד
  • נאומו של סטפנוס לפני הסנהדרין

    לפני הסנהדרין בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה, סטפנוס נושא את הנאום הארוך ביותר במעשי השליחים. בסקירת תולדות ישראל מאברהם, הוא מראה ששליחי אלוהים נדחו תמיד, עד לדחיית המשיח. במקום להגן על עצמו, סטפנוס הופך למאשים של שופטיו, ונכנס לשושלת הנביאים והמשיח.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.39-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
    קרא עוד